ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מנהג יראי ה' שאף הנקבות עושות התרת נדרים. אמנם נשואה יכולה לשלוח את בעלה להתיר לה מדין אשתו כגופו (יורה
אם חתם הוראת קבע על דעת לתת לזמן מסוים כמו שנה או שנתיים, הרי הבטיח לצדקה כך וכך להוראת קבע,
זהו ממש מקרה של צורך והפסד אוכלין, ולכן אע"פ שנפסק להלכה בשו"ע (סימן שח סעיף ל"א) שבזמן הזה לא מטלטלים
ליקירי הגאון המופלא מחשובי המשיבים בבית ההוראה דכאן ומזכה הרבים בספריו הרבים והמאירים רבי יעקב אהרון סקוצילס שליט"א בדבר שאלתכם
בשולחן ערוך (סימן תקנ"א סעיף ב) כתב שמראש חודש אב ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו
