כיון שהוא עניין של תפילה, מותר, משום שגדר ההפסק בין התקיעות, אינו כהפסק בין ברכה לקיום המצווה בעלמא, שהרי אף בכל התפילה ישנן בקשות שונות, וכל שהוא כתפילה מותר.
אמנם לאחר שסיים תפילתו, אם ממתין לש"ץ אסור, כיון שעיקר הזמן לבקש בקשות בתוך התפילה כמובא בנצי"ב (בראשית יח, כב). ולכן לאחר עקירת רגליו הוי הפסק שאינו זמן היותר ראוי לכך.
וכן מותר לומר תהילים, וכבר עורר היסוד ושורש העבודה (יא, ד) לנצל הזמן לזה.
וכן מותר לברך אשר יצר בין תקיעות דמיושב למעומד, וביאר רבינו הגרי"ש שהרי אף אומרים פיוטים שאינם מעיקר נוסח התפילה. ואף המנחת יצחק (ג, מד) התיר מטעמים אחרים.
