הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
אפשר להקל, משום שכל הסיבה שמדליקה את השירים אינה משום שהגננת רוצה לשמוע את זה לתענוג עצמה אלא למטרה אחרת,
בודאי שצריך לעשות את החתונה לפני השקיעה ומותר להמשיך עם הריקודים בתוך הלילה של י"ז בתמוז, והטעם, דהנה מצאנו שנחלקו
יכול לקרוא, ומה שנפסק שמי שאינו מתענה לא יקרא בתורה (תקסו, ו), מבואר בחתם סופר (שו"ת אורח חיים קנז) שהוא
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
