מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה לר"י בר יקר (הקדמה לפסד"ז) כתב "אומר מזמור לתודה בלחן ערב ובשירה ארוכה יותר משאר המזמורים".
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס
דברי הגמרא אמורים על רב חסדא ושכמותו שזכו לגילוי משמים על מעשיהם, אך שאר אנשים לא יכולים לראות בזה מאומה,
כבר כתבו האחרונים שאם מפרקים את הכלי שחייב בטבילה וכעת אי אפשר להשתמש בו ואח"כ מתקנים אותו על ידי ישראל,
אין חסרון במה שהיא שקופה, ואם יש לה דין 'מחיצה' אינו חייב לקום לספר התורה כמי שנמצא בחדר סמוך, ואף
כיון שזה לא מאכל הנצרך אלא רק ממתק, רצוי שלא לתת. כמבואר במנחת חינוך (שיג, י) "אף בקטן גמור תיכף
