הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע בקולם אף שהם מפצירים בו. ואם יש קור גדול בחוץ וההורים מפחדים שיצטנן על ידי שינה בסוכה, עדיף להתחשב בבקשה שלהם ולישון בבית.
והנה לכאורה הוא הלכה מפורשת ביורה דעה (סימן ר"מ סעיף ט"ו) א"ל אביו תעבור על ד"ת במצות עשה או בלא תעשה ואפילו דרבנן לא ישמע לו. וזה מדין כיבוד אב שאינו דוחה חיוב מצוה, אבל לצער הוריו הוא ענין כשלעצמו, וכתב הבית לחם יהודה שבן שיודע שהוריו מצטערים כשמתענה לא יתענה תעניות שאינן חובה. אך כל זה לא דמי לנידון דידן, שיש מצוה לבן לישון בסוכה, ואסור לישון חוץ לסוכה ושומר מצוה לא ידע דבר רע, אא"כ בצינה גדולה, וזה דומה לתענית חובה שלא ישמע לאביו שלא להתענות.
וכתבו הפוסקים בסימן ר"מ סעיף כ"ה דאם אביו מצטער ודואג שלא ילמד במקום שהבן רוצה מפני שחושש לסכנה אין צריך לשמוע לאביו. והכא נמי בדידן, אלא דבתלמוד תורה יש ענין מיוחד דילפינן מיעקב אבינו שפטור מכיבוד אב ואם, אבל הה"ד בכל חיובי תורה. דאיבעי ליה לאותוביה דעתי, ולא שייך לומר דהוריו פחדנים ביותר ולכן ישמע להם, דאדרבה יאמר דלכבודם מכניס תנור לסוכה ולהרגיעם יקבל ברכת צדיק.
ובהליכות שלמה (מועדים פרק ט' הערה 140) נשאל אודות אברך בשנה ראשונה אם חייב לישון בסוכה, וגם בבחור שאמא שלו אלמנה ולא רוצה לישון בבית לבד, ולגבי האברך בשנה ראשונה פסק הגרש"ז שלא שמענו להקל בזה, ואילו בבחור צריך לישון בבית עם אמו האלמנה. ובביאור הדברים נראה שלכאורה מצד מצות עשה דכיבוד אם יש לו לכבד אותה ואולי לא היתה לו ברירה כי היא ממש מפחדת וגם אולי הגיע רק ללילה אחד, אבל לגמרי לא פטרו.
ועי' בספר מעדני שלמה פסקי הגרשז"א זצ"ל שנשאל שם אודות בעל תשובה אשר בני משפחתו לועגים על מה שיושב בסוכה ומצערים אותו בכך, האם אפשר לפטור אותו מישיבת סוכה בזמן כזה משום מצטער פטור מן הסוכה, והשיב הגאון זצ"ל על פי רבינו יונה ביסוד התשובה הנדפס בסוף ספר שערי תשובה "מי שמבזים אותו על קיום המצוות, אל יניח המצוה מפני הבושה, אלא יעז פניו ויקיים אותה מצוה ולא ישים לב לאלה המלעיגים עליו, כגון המתארח אצל בני אדם שאינם רגילים באכילת סעודה שלישית, שלא יתבייש, אלא יאמר למארחו שים כזית לחם ואסעוד כמצוות בוראי עלי", והוא הדין הכא שלא ישים לב למלעיגים עליו מלקיים מצות סוכה.
