מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מותר ואף חובה להפסיק בתפילת העמידה ולרוץ לחדר מוגן. בהלכה (שו"ע או"ח ק"ד, ג-ד) נאמרו בזה חילוקים עד כמה הסכנה
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים ואירועים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה
אסור להתחיל לעבוד לפני שמתפלל אפילו אם יתפלל אח"כ במניין, וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן ס"ו), ועוד שאפילו
אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו,
