מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
בלימוד מסכת חולין, אדם שאינו עוסק במקצוע השחיטה יתקשה להבין לא רק את עומק הסוגיות אלא אף את הפשט. ביקשוני
אסור לתקנו ואף לא לרומזו בשעה שמתפלל, כיון שזה לא קשור לתפילתו. ודומה לעומד ומדבר עם המלך שמפסיק באמצע ומשוחח
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
לכאורה הטוב ביותר להישאל על נדרו, להתחרט על מה שנדר מעיקרא ולומר 'מחמת שאין אפשרות להגיע השנה לציון בל"ג בעומר,
"מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים" (שו"ע יורה דעה רצא, א). ובדיקה זו מועילה על ידי כל אדם, כיון שאינה
