מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
גילה מלאך המוות למשה רבינו בשעה שקיבל את התורה שהקטורת עוצרת מגיפה (שבת פט, א) ולאחר חורבן הבית שאין את
ברכת הטוב והמטיב לא שייכת כאן שלא תיקנוה אלא כשיש למברך תועלת והנאה כמבואר בביאור הלכה (רכג, א ד"ה ילדה)
חסדי ה' כי לא תמנו שבתוך הצער והיגון באובדן הנורא, רבים ניצלו. ולצד חובת הכרת הטוב לקב"ה, יש לזכור כללים
א. ניתן להקל בזה על פי ההג"ה (שו"ע קלט, ג) "דעכשיו קורא סומא, כמו שאנו מקרין בתורה לע"ה" וכך גם
לשיטת הבן איש חי (שנה ראשונה, צו, כ"ה) וכן הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פסח ח, א) וכן שמעתי כמה פעמים
