מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
חיוב זימון הוא רק כאשר התחילו או סיימו יחד (משנה ברורה קצג, יט), ואמנם אי אפשר לצמצם ואין צורך שיתחילו
בלימוד מסכת חולין, אדם שאינו עוסק במקצוע השחיטה יתקשה להבין לא רק את עומק הסוגיות אלא אף את הפשט. ביקשוני
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
אין חסרון במה שהיא שקופה, ואם יש לה דין 'מחיצה' אינו חייב לקום לספר התורה כמי שנמצא בחדר סמוך, ואף
במכירת החמץ הנעשית ע"י בית הוראה הכללי, תוספת ייחודית על פי הוראת מרן פוסק הדור רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה כאשר
