בסעודת סיום מסכת וכדומה מותר אפילו לאכול בשר, כמבואר בסימן תקנ"א סעיף י' וכן ראה בזה לגבי ברית מילה במגן אברהם (ס"ק י). ובנידון דידן עצם הסעודה מותר לערוך כמו שמצאנו לגבי סעודת יארצייט בלא סיום מסכת דמותר אם אין אוכלין בשר, ובלבד שיהיה בלי שירה ובלי בשר ויין. ראה עוד בשו"ת חיי הלוי חלק י, ע"ג. וכן הורה לי הגר"א נבנצל שליט"א.
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
אמנם מעלה יש בהדלקתו משום "מצוה בו יותר מבשלוחו", אך אם בני ביתו או שליח אחר ידליקו עבורו בביתו, לא
מעיקר הדין בפרחי נוי אין קדושת שביעית (מרן הגרי"ש אלישיב) משום ש"אין הנאתן וביעורן שווה" (סוכה מ, א), ולכן אין בעיה בקניית הפרחים הללו.
מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
מותר להגעילם, מאחר ורגילים להשתמש בהם בחום האש. וזאת, למרות החששות שמביא הרמ"א (אורח חיים תנא, כו; שער הציון תנא,
