כל שלא עומד מאחוריו הרי הוא בכלל הברכה, כמבואר בשלחן ערוך (אורח חיים קכח, כד) "עם שאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה, אבל מלפניהם ובצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת". וממקום עמידת הכהן נחשב לאחוריו ולא מהיכן שידיו פרוסות בשעת הברכה. אמנם אם עומד בשווה עם הכהנים מהצד, כתב הביאור הלכה (שם ד"ה אבל) שיצדד פניו לכיוון המברך, בכדי שיהיה כאדם המדבר עם חברו. והרי לא שכיח שעומד בשווה לצדו ומדבר עמו, כשפני האחד למזרח, ופני רעהו למערב.
יש לציין כי מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצללה"ה הידר לעמוד דווקא מול הכהנים, למרות שמקום עמידתו בחזרת הש"ץ היתה בשווה לצידם. ואף בשנותיו האחרונות שקשתה עליו ההליכה ביותר, התאמץ לפסוע אחורנית לכיוון מרכז בית הכנסת בכדי שלא יעמוד בשווה אלא לפני הכהנים, ובאחת הפעמים כשהבחין שעוד כהן נוסף בשורה קדמית, אף שהיה זה רק כהן קטן המברך מדין חינוך, הוסיף להטריח עצמו ופסע עוד מעט אחורנית, בכדי שגם ברכת הקטן תהא מלפניו (ציוני הלכה – ברכת כהנים סא).
