גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר כמבואר בחפץ חיים (לשון הרע ד, מג), אך חובה לוודא קודם שאכן מדובר בחבר רע ולא לחשוד בכשרים.
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
ייצא ליטול ידיים כיון שעדיפה נטילה מיוחדת וסמוכה לברכת כהנים, מאשר לסמוך על מה שהשאיר את ידיו נקיות כמבואר בקרן
א. פרי או ירק[1] עונתי שאינו מצוי בכל השנה[2], יש לברך שהחיינו בפעם הראשונה שאוכל באותה עונה[3]. אפילו אוכל רק
החיוב להתענות למי שנפל ספר תורה מידו, אינו מדינא דגמרא אלא מנהג שנהגו העולם על כבוד התורה שחולל, ומקורו בשו"ת משפטי
אם מטרת הגוי לשם מצות צדקה בלבד, לא ייקח התרומה, שבכך מראה דאין לישראל כוח לפרנס עצמם עד שנזקקים לעזרת
שאלתך נוגעת בהבנת יסוד המצוה: האם היא כתפילה שיוצא ידי חובה גם אם אינו מכוון (מלבד פסוק ראשון של קריאת
