גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר כמבואר בחפץ חיים (לשון הרע ד, מג), אך חובה לוודא קודם שאכן מדובר בחבר רע ולא לחשוד בכשרים.
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
די אם יתיז ספריי מבושם להעביר הריח הרע. ואף שכתב המשנה ברורה (עז, א) שאסור מדין תורה לקרות כנגד מי
מותר, כיון שהריח הרע הבא ממנו הוא רק מלאכותי, ולכן אינו אוסר לברך ולומר דברים שבקדושה. שהרי כתב המשנה ברורה
נקטו הפוסקים שאדם ההולך בדרך בחום היום, ורצונו להיכנס לבית מלון בלובי או לחנות וכדומה אם כל כוונתו היא אך
זמני ההלכה הקובעים בטיסה הם כפי המצב בקרקע תחת המקום שנמצא באוויר כמבואר באגרות משה (אורח חיים ג, צו), ומאריך
אפשר להקל, משום שכל הסיבה שמדליקה את השירים אינה משום שהגננת רוצה לשמוע את זה לתענוג עצמה אלא למטרה אחרת,
