אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע לצפון ולדרום ואף לאחוריו העבירם מעל כתפו. כדמשמע מלשון המשנ"ב (תרנא, מז) "אין צריך להפוך פניו לצד שמנענע, רק יטה ראש הלולב. וכן למערב יטה ראש הלולב על כתפו".
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
ברוך ה' אין מצבנו מוגדר כדבר, כמבואר בשלחן ערוך (אורח חיים תקעה, ב) "איזהו דבר, עיר שיש בה חמש מאות
א. פרי או ירק[1] עונתי שאינו מצוי בכל השנה[2], יש לברך שהחיינו בפעם הראשונה שאוכל באותה עונה[3]. אפילו אוכל רק
בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות
האם בשעת ברכות קריאת המגילה יש לעמוד או לשבת. מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל אף בגילו המופלג נעמד לברכות המגילה לפניה
די אם יתיז ספריי מבושם להעביר הריח הרע. ואף שכתב המשנה ברורה (עז, א) שאסור מדין תורה לקרות כנגד מי
