לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
מספיק שיקרא זֵכר (בצירה) כמבואר בביאורי אגדות מהגר"א (בכורות ח, ב) "אנן זכר קרינן בצירה". ועליו גם להקשיב לבעל קורא
מי שיכול להקפיד כשאוסף ספרים להניח חומש על גבי ספרים, תבוא עליו ברכה, ואם קשה לו להשגיח, המיקל בזה יש
למרות שנוסע קודם ט"ו מחויב בדיני מוקפים, ואינו נפטר מכאן ומכאן. ואמנם מלכתחילה עדיף לא לנסוע ולא 'להיכנס לשאלה', אך
אין לעשות כן! והתבטא מרן רבינו זיע"א כי "זה נגד ההלכה!". אומנם מותר לתקן גבול מסוים להכאה, שלא יכו בקריאת
האבל ממשיך להיות חייב בדיני האבלות אף בפורים, ומאידך הוא חייב בשמחת פורים. ולכן אל לו למעט מרגילות שמחת פורים,
