עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם פרשה שלמה אך ללא שלמות החזרה הנדרשת.
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס
אסור לומר י"ג מידות קודם חצות כדברי המשנה ברורה (או"ח תקס"ה, י"ב) "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא
אמנם היה שגור על לשונו של מרן הגרי"ש אלישיב "אני פוחד ממנהגים" ולא רצה לשנות בכהוא זה מכל מנהג שיסודו
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
תשלום מראש לשכירות פועלים נחשב כקניין (נתיבות המשפט שלג, א) וכיון שהמטפל קיבל כסף עבור הטיפול ונשתעבד לביצועו, לא יכול
פשוט שהמבוגר בסיכון קודם לצעיר, בין אם זו סכנת נפשות ברורה ובין אם הסיכון בעצם המחלה, ואם הצעיר חיסן עצמו
אין לעשות כן! והתבטא מרן רבינו זיע"א כי "זה נגד ההלכה!". אומנם מותר לתקן גבול מסוים להכאה, שלא יכו בקריאת
דעות רבות הובאו בעניין זה בשולחן ערוך, ולבני אשכנז הנוהגים בשקיעת החמה, עדיף לא להדליק בשעת השקיעה ממש. מרן הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
