יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר ימים כלל, וא"כ יש להחמיר בזה, אכן כבר כתב בבה"ל (ד"ה יספור) "ואפשר דדעת הט"ז שאף בזה יש להקל… וצריך עיון למעשה". ומספק נראה להקל בזה.
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
יש לכרוע באמירת ברוך אתה ה' כעין ברכת אבות (זכר יהוסף או"ח צ) למרות שאין בה כריעה בסופה (שעורי מרן
כיון שהוספת השם לא הועילה לרפואתו, אין צריך להזכיר את השם הנוסף. ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם
הברכה נקבעת לפי הרכיב הגדול ביותר, שהוא העיקר. וכאן העיקר הוא האורז, וברכתו מזונות. מקורות: הגר"א נבנצל שליט"א, שו"ת אגרות
