יש לכרוע באמירת ברוך אתה ה' כעין ברכת אבות (זכר יהוסף או"ח צ) למרות שאין בה כריעה בסופה (שעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות שנג).
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
ברכת משנה הבריות על ראיית קוף נאמרת פעם אחת בחיים, למרות שעברו שלושים יום מאז שבירך. ואם לא בירך כשראה
אין זה מעיקר הדין, אך הובא בסידור היעב"ץ שנהגו לברך זאת בעמידה כברכות השחר וכל ברכות השבח (שיעורי מרן הגרי"ש
וכר פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לומר "ברכה והצלחה" לנהג מונית גוי שלקחו, ואין לחשוש משום לא תחנם, דאדרבה
בדין חזרה על שאלת גשמים בימות החמה, כל שלושים יום כשמסופק אם אמר 'מוריד הטל' או 'ותן ברכה' חוזר: "עד
אינו צריך להמתין, ואף זהו בכלל היתר החתם סופר (יורה דעה שמז) שהובא בפתחי תשובה (שצ, ד) שאין צריך בזה
