יש לעשות שלום זכר בליל שבת ראש השנה, ושמעתי ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב "התינוק לא צריך להפסיד בגלל ראש השנה".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
אם לא עברו שלושים יום מתוספת השם, אין לכותבו כלל כיון שלא 'הוחזק' השם. ואם הוסיפו לחתן, לכלה או לאביהם
נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
ידוע מרבותינו ז״ל חומרת איסור גזל, לדורי דורות, בזה ובבא. אכן אין צריך לומר להורים שלקח שוקולד, אלא שחייב כסף,
פעם אחת איחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו
