עדיף. רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התפלל בכל מוצ"ש שלושים דק' אחר השקיעה, אך נמנע מעשיית מלאכה עד זמן ר"ת. למרות זאת, במוצ"ש חנוכה הדליק כבר חמשים דק' אחר השקיעה, כיון שנהג כן רק לחומרא והעדיף הדלקה בזמן מאשר לאחר עד זמן ר"ת.
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
יש לחשוש לאיסור 'כותב', ולכן הפיתרון הטוב ביותר הוא: כאשר אין מסך, או כשהמסך מכובה, ואין התמונה מוצגת על מסך,
במשנ"ב (סוף סימן קכח) הביא מחלוקת אם כהן יכול למחול על כבודו. רוב הפוסקים מקילים והט"ז מחמיר שכהן אינו יכול
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
אכן, מגיל שש אינו חייב בפרנסתם (כתובות סה, ב), אך אם אין השעה דחוקה אין להקל בזה, שהרי גם אם
