זכות המעבר במטוס שייכת לכלל הנוסעים במידה שווה. אי אפשר להפקיע מאף אחד מהם את זכותו. ואם קיום מניין במעבר או באזור המטבח יפריע לחלק מהנוסעים, אין לעשות זאת, ואין זה משנה אם מפריע לנוסע אחד או לנוסעים רבים. ככל שיש לזה התנגדות, נחשב כאנוס ויתפלל במקומו. וכן שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב (פניני תפילה).
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אסור להתחיל לעבוד לפני שמתפלל אפילו אם יתפלל אח"כ במניין, וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן ס"ו), ועוד שאפילו
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
"אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור
כתוב ברמב"ם (הלכות מעשר פרק ג' הלכה א') מי שמלקט פירות מאילן שיש לו בעלים העומד בשדה, מותר לאכלם אכילת
לכתחילה ימנו שליח שידליק עבורם בפתח החצר. ואמנם אם הדליקו בפתח החדר לא יברכו כיון שזה פונה רק לפרוזדור, והוא
