נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
הבערת גפרור האם גפרורים יכולים לשמש נר הבדלה-יקנע"ז. תשובת הרב שליט"א: אין להדליק גפרור לצורך אש ההבדלה בלבד, משום שהדלקה
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
זהו ממש מקרה של צורך והפסד אוכלין, ולכן אע"פ שנפסק להלכה בשו"ע (סימן שח סעיף ל"א) שבזמן הזה לא מטלטלים
הכל תלוי מתחילה אם הדפסה במדפסת בחול המועד נחשבת מעשה אומן או מעשה הדיוט. ונחלקו בזה גדולי ההוראה. לפי הגאון
רק אם יש לו צורך בזה לתפילה, כמבואר במשנה ברורה (פט, כב) "טייא וקפה מותר לשתותו קודם התפילה כדי שיוכל
