אסור לומר י"ג מידות קודם חצות כדברי המשנה ברורה (או"ח תקס"ה, י"ב) "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
אמנם היה שגור על לשונו של מרן הגרי"ש אלישיב "אני פוחד ממנהגים" ולא רצה לשנות בכהוא זה מכל מנהג שיסודו
שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
צריכים לעשות כפי המלצת הרופאים. למיטב ידיעתי המומחים ממליצים לחסן ילדים בגיל זה אם אינם מחלימים. אך אם כבר נדבקו
בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות
יש להדר ולהתחיל מתחילת הפסוק, שלא לומר "פסוק דלא פסקיה משה לא פסקינן" (מגילה כב, א) לכן אומרים "וירא אלוקים
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
'שלום' אינו אחד משבעה שמות שאינם נמחקים (שו"ע יו"ד רעו ט). אמנם הרמ"א (ס"ס רעו) הביא שיש נזהרין אפילו במילת
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
