אין זה מעיקר הדין, אך הובא בסידור היעב"ץ שנהגו לברך זאת בעמידה כברכות השחר וכל ברכות השבח (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנז).
נוהגין להורות שמותר אבל ראוי למעט בתענוג כיון שלא כ"כ מתאים, וכן קבלתי מהגר"א נבנצל שליט"א. וראה עוד בספר מועדי
רוצים למכור את החמץ בהידור? לחצו כאן הוראות מרן הרב שליט"א: אין צורך בקניין סודר כמבואר ברמב"ם (מכירה ה, יא-יב)
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
הלכות בדיקת חמץ בדיקת חמץ לאור פנס שאלה: מי שאין לו נר לבדיקת חמץ, האם יכול לבדוק את
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
טטר שאינו מריח, אינו מברך על הבשמים ואף לא יענה אמן אחר הברכה. למרות שבדרך כלל יש לענות אמן על
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
"אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור
בשולחן ערוך (סימן תקנ"א סעיף ב) כתב שמראש חודש אב ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו
