א. הקונה כלי וממלא אותו בממתקים או שקנה כלי שכבר מילאו אותו עם ממתקים אוכל וכדומה לצורך משלוח מנות לחברו, נחלקו גדולי הפוסקים אם הנותן חייב לטבול את הכלי לפני הנתינה או לפני שממלא את האוכל על הצלחת. יש אומרים שמי שממלא הכלי מתחילה נחשב כבר אצלו כשימוש של כלי סעודה שחייב בטבילה, וחייב לטבול את הכלי. ויש אומרים שאין זה נחשב כשימוש של הכלי אלא כדבר שמעביר את האוכל ולא שימוש ממש וממילא אין לטבול את הכלי רק המקבל המשלוח מנות חייב לטבול את הכלי, נלענ"ד כדעות אלו שהמקבל טובל את הכלי.
ב. לפי הפוסקים שנקטו שאין לטבול את הכלי אלא המקבל, נחלקו הפוסקים אם חייבים לטבול בלי ברכה את הכלי אחרי שכבר טבל אותו הנותן.
ג. לפי הפוסקים הנ"ל שנקטו שאין לנותן לטבול את הכלי מקודם, נראה שמותר להמקבל לאכול ישר מהכלי לפני שטובל אותו עד שגומר את התכולה לגמרי כמו שנהגים רוב הפוסקים לשתות ולאכול מבקבוק שעשוי מזכוכית וכדומה שלא טובלים את הבקבוק לפני השימוש הראשון.
ד. בעל חנות של ממתקים וכדומה לא צריך לטבול את הכלים שממלא אותם עם ממתקים למכירה.
ה. לפוסקים הנ"ל שכן מחייבים את הנותן לטבול את הכלי, יש לעיין אם ממלאים את הכלי עם אוכל שבתוך שקיות ועטיפות וכדומה האם גם הנותן צריך לטבול את הכלי בכה"ג.
ו. מי שרוצה למנוע ממח' גדולה בין הפוסקים ישנם כמה עצות, יש אומרים שיכול לזכות לחבירו על ידי אחר את הכלי ואז לטבול אותו, או לבקש מהמקבל רשות לטבול את הכלי לפני ששולח לו. או שהנותן ישתמש שימוש אמיתי אפילו פעם א' שאז הוי כשלו וחייב בטבילה ויכול לטבול אז עם ברכה.
ח. נחלקו הפוסקים אם אחד נותן כלי לחבירו במתנה אם מותר לו לטבול את הכלי לפני כן, ואם עבר וטבל האם המקבל צריך לטבול את הכלי פעם שנית.
ט. נראה שהורים הרוצים לעזור לזוג צעיר עם הרבה כלים לפני החתונה יכולים לטבול אותם אפילו בלי ידיעתם.
