כיון שכבר הגיע הזמן ללוות את השבת לאחר צאתה, יוצא בזה ידי חובת מלווה מלכה, למרות שיאמר לאחר מכן 'רצה' בברכת המזון, כמבואר בבאר היטב בשם האליה רבה (ש, א). ואמנם יותר ראוי שיאכל סעודה בפני עצמה למלווה מלכה (כף החיים שם יא).
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
נוהגין להורות שמותר אבל ראוי למעט בתענוג כיון שלא כ"כ מתאים, וכן קבלתי מהגר"א נבנצל שליט"א. וראה עוד בספר מועדי
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
איסור הספד בשלושים יום קודם הרגל רק "על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם הרגל" (אורח חיים תקמז, ג),
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
צודק השואל שהאוכל בחוץ בימינו אינו נפסל לעדות, משום שלא רואה בזה זלזול בעצמו שמחמתו יבוא גם להעיד שקר (רש"י
מותר ליטול את הטיפות, הגלולות וכל כיו"ב, כיון שהיא פעולה הנעשית בערב הצום, ונחשב כמו שירבה באכילה בערב הצום ועל
רואים זה את זה א. בשו"ע (או"ח נ"ה, י"ג) נאמר "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם". מקום
