איתא ברמ"א (סימן פ"ט סעיף ג') שאם אכל מאכל פרווה שנתבשל בסיר בשרי בן יומו אין צריך להמתין שש שעות אח"כ, והסביר הש"ך (ס"ק י"ט) שבא הרמ"א לחדש שאפילו אם נתבשל מאכל פרווה בסיר מלוכלך קצת דלאוכלו עם גבינה אין להתיר, ולאכלו זה אחר זה מותר. וביאור הפתחי תשובה (ס"ק ז') דמיירי שאין שישים נגד שיירי הבשר, שאם לא כן הרי כבר נתבטל הבשר בירקות ומותר אף לאכלם יחד, וכיון שאין שישים נגד הבשר אסור לאכלו עם גבינה אבל בזה אחר זה מותר אע"פ שיש טעם וממשות של בשר, ולדינא פסק החכמת אדם (כלל מ' דין י"ג) והערוך השלחן (סעיף י"ג) ועוד אחרונים כדעת הש"ך.
ובביאור דברי הש"ך כתב ביד יהודה (פירוש הארוך ס"ק ה) שהמבשל ירקות עם בשר או שנותן בשר בתבשיל ניכר ממעשיו שכוונתו שיהיה זה תבשיל של בשר, ואפילו אם לא נתן בו בשר בידיים אלא רק לא בירקות, הרי שרוצה שיהיה התבשיל של בשר, מה שאין כן כשלא הדיח יפה ונשאר מעט מהבשר, שדרך בני אדם להדיח הקדרות משום שרוצה לאכול הירקות עם טעם של בשר, בכה"ג אינו נחשב כתבשיל ואין לגזור בו שלא לאכול אחריו גבינה.
ולפי זה לדינא נראה שה"ה לגבי אחד שאוכל אורז שהוציאו מהצלחת עם כפית מלוכלכת בבשר שלא גרע ממה שכתב בש"ך. ועוד בספר דרכי תשובה (ס"ק מ"ב) בביאור דברי היד יהודה שם כתב שאם נשאר להדיא שומן או בשר לתוך התבשיל הפרווה, אם אכל התבשיל ולא הרגיש בו טעם בשר, מותר לאכול אחריו גבינה דאף דבעלמא אין סומכין על טעימת ישראל, מ"מ בזה יכולין לסמוך, עכ"ד. בנוסף לכל הנ"ל הוספנו שאם לא טעם שום טעם של בשר עוף באורז בוודאי סמכינן להקל ולא להמתין שש שעות.
