לפי הפוסקים המקילים שמותר לעבור כנגד המתפלל לצורך מצוה, ה"ה בנדון דדן לצורך השלמת מנין, וכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב (ע"פ עדות מורינו הגאב"ד הגרב"צ הכהן קוק שליט"א בספרו 'שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות') שפסק להקל כיון שהכלל הוא שכל שהוא לדבר מצוה מותר, והראיה לזה גם כהנים שיכולים לעבור לפני המתפלל בדרכם לשאת כפיהם או ליטול ידיהם לצורך הברכה.
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
יכול להשתכר למרות שיפסיד תפילה בציבור, כל עוד לא יחסיר התפילה לגמרי. ואומנם החיי אדם (הו"ד בבה"ל תרצ"ה, ב' ד"ה
א. עדיפה שתיית כוס יין שלמה קטנה, מרוב כוס גדולה. ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ
נשאלתי מאשה שהכינה תבשילים לפסח, ומאוחר יותרת שמה ליבה ששכחה להסיר את הטבעת שלה שבדרך כלל עונדת אותה בשעת לישת
בדין חזרה על שאלת גשמים בימות החמה, כל שלושים יום כשמסופק אם אמר 'מוריד הטל' או 'ותן ברכה' חוזר: "עד
