יש לכרוע באמירת ברוך אתה ה' כעין ברכת אבות (זכר יהוסף או"ח צ) למרות שאין בה כריעה בסופה (שעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות שנג).
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אין להעבירו מקברו ואף לא לקבוע מחיצה שתגרום לביזיון הנפטרת שכביכול המחיצה מפרידה בין צדיק לרשע, כמבואר בשו"ת אמרי אש
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
חסדי ה' כי לא תמנו שבתוך הצער והיגון באובדן הנורא, רבים ניצלו. ולצד חובת הכרת הטוב לקב"ה, יש לזכור כללים
במקרה שאחד סובל מכאבים חזקים מאוד, ויש חשש ממש לכל מיני שאלות חמורות כגון בעיות בכליות וכדומה, ודאי שמחללים את
ברור שאם הוצרכה להימצא סביבות הטכנאי כדי להסביר לו את התקלה ולבדוק אם תוקן וכיו"ב, נחשב כחלק מעבודתה כמו במשרד.
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
