יש לכרוע באמירת ברוך אתה ה' כעין ברכת אבות (זכר יהוסף או"ח צ) למרות שאין בה כריעה בסופה (שעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות שנג).
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
הורה רבינו הגריש"א ('כיבוד הורים ומוראם') שכשם שאסור לשבת במקום המיוחד לאביו כך אסור לשבת על כסא אביו אף כשאינו במקומו
יש לדון ולחלק בין כל מקום ומקום בפני עצמו. כיון שחיוב הדלקת בית הכנסת אינו בכל מקום בו מתפללים, וכגון
בוודאי ראיתם דברי המ"ב (רכ"ה, ב) "ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש דעות באחרונים וספק ברכות להקל"
צודק השואל שהאוכל בחוץ בימינו אינו נפסל לעדות, משום שלא רואה בזה זלזול בעצמו שמחמתו יבוא גם להעיד שקר (רש"י
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
