אם יאכל עמו מעט, יפקיעו מלהיחשב 'בגד המיוחד לתפילה' ועל ידי כן מותר לעשות כל צרכיו עם הקיטל. ודברי המשנה ברורה (תרי, יח) "אין לכנוס לבית הכסא בקיטל שהוא מיוחד לתפלה" אמורים כשמקפיד ללובשו רק בשעת התפילה, ולא די בכך שאוכל עמו בליל הסדר, כיון שנחשב כאכילה משולחן גבוה ולא מורידו מייחודיותו כ'בגד המיוחד לתפילה'. אך אם אוכל עמו בעת הקידוש בין שחרית למוסף או במנה הראשונה בסעודת יו"ט וכדו', מועיל.
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
לכבוד… מאז ביקשת להנהיג בבית הכנסת אצלכם אמירת אב הרחמים בשבת חנוכה, אין לי מנוחה. כבודם של חיילינו הנהרגים על
פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת
כיון שכולם מנשקים ובלא מתכוון עובר מעט רוק על מעיל הספר תורה, בוודאי אסור לגעת בשפתיו במעיל הספר תורה שלא
הברכה נקבעת לפי הרכיב הגדול ביותר, שהוא העיקר. וכאן העיקר הוא האורז, וברכתו מזונות. מקורות: הגר"א נבנצל שליט"א, שו"ת אגרות
ברכת הטוב והמטיב לא שייכת כאן שלא תיקנוה אלא כשיש למברך תועלת והנאה כמבואר בביאור הלכה (רכג, א ד"ה ילדה)
