יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שאין נוהגים כן בארץ ישראל ברוב המקומות, מפני כמה חששות ולא שסתם לא נהגו. ואף גילה דעתו במכתב "פה בארץ הקודש המנהג המקובל בין רוב האשכנזים שלא להתפלל ערבית בערב שבת מוקדם. וכן אני מורה ובא לשואלים אותי כי יש לעשות כל טצדקי לא להתפלל לפני הזמן, וזה בגלל כמה עיקולי ופשורי שיש בזה".
וביאר שהפשרות הנצרכות לזה הן:
א] קריאת שמע כמבואר בשלחן ערוך (רלה, א) שאם קראה קודם צאת הכוכבים יש לחזור ולקוראה אחר כך, וביאר במשנה ברורה שהוא מעיקר הדין ולא כחומרא.
ב] זאת ועוד תפילת ערבית אינה בזמן, ומה שנפסק בשלחן ערוך (רלג, א) "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ביאר שם שהוא כשיעשה לעולם כאחד מהם, ולא ביום אחד יתפלל מנחה וביום אחר ערבית אחר פלג, וכל שכן באותו יום.
ג] וכן הקידוש נעשה קודם זמנו כמבואר בטור (הובא במג"א רסז, א) בשם הרי"ץ גיאות "כיון שנהגו כל ישראל כרבנן שאין מתפללין ערבית אלא משחשכה, אין לקדש אלא בכניסת היום".
ד] אף הסעודה נעשית קודם זמנה, כמבואר במשנה ברורה (רסז, ה) שלכתחילה יש לאכול את שלוש הסעודות ביום השבת עצמו.
אכן, כל האמור בארץ הקודש, אך בחוץ לארץ נהוג מקדמת דנא גם בקרב בני אשכנז להתפלל מפלג המנחה (רלג, א בהג"ה) מפני שצאת הכוכבים מאוחר מאד הקילו בזה, משא"כ כאן שאינו כל כך מאוחר. אמנם גם שם אף שאין בזה שינוי מנהג יש מקום להדר בזה וכפי שנהג הגר"א (כמובא בביאור הלכה רלה).
ובארצות הברית שצאת הכוכבים כבארץ ישראל הורה ונהג מרן הגר"מ פיינשטיין שמהראוי לא להתפלל אף בליל שבת מבעוד יום (עדות תלמידו הגאון רבי שמחה בונים כהן רב קהל עטרת ישעיה ליקווד).
