יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר ימים כלל, וא"כ יש להחמיר בזה, אכן כבר כתב בבה"ל (ד"ה יספור) "ואפשר דדעת הט"ז שאף בזה יש להקל… וצריך עיון למעשה". ומספק נראה להקל בזה.
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים
אם חיוב 'בורא נפשות' נובע משתיה, יקדים ברכת מעין שלש. אולם אם מחוייב בבורא נפשות אחר אכילת פרי או ירק,
מעיקר הדין בפרחי נוי אין קדושת שביעית (מרן הגרי"ש אלישיב) משום ש"אין הנאתן וביעורן שווה" (סוכה מ, א), ולכן אין בעיה בקניית הפרחים הללו.
'שלום' אינו אחד משבעה שמות שאינם נמחקים (שו"ע יו"ד רעו ט). אמנם הרמ"א (ס"ס רעו) הביא שיש נזהרין אפילו במילת
ברור שאם הוצרכה להימצא סביבות הטכנאי כדי להסביר לו את התקלה ולבדוק אם תוקן וכיו"ב, נחשב כחלק מעבודתה כמו במשרד.
