יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר ימים כלל, וא"כ יש להחמיר בזה, אכן כבר כתב בבה"ל (ד"ה יספור) "ואפשר דדעת הט"ז שאף בזה יש להקל… וצריך עיון למעשה". ומספק נראה להקל בזה.
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם
זהו לשון החפץ חיים בספרו אהבת חסד (חלק ב יט, ב) "ולשלם ממעות מעשר שכר למוד לבניו אסור לכולי עלמא,
לשיטת הבן איש חי (שנה ראשונה, צו, כ"ה) וכן הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פסח ח, א) וכן שמעתי כמה פעמים
אם חיוב 'בורא נפשות' נובע משתיה, יקדים ברכת מעין שלש. אולם אם מחוייב בבורא נפשות אחר אכילת פרי או ירק,
א. ניתן להקל בזה על פי ההג"ה (שו"ע קלט, ג) "דעכשיו קורא סומא, כמו שאנו מקרין בתורה לע"ה" וכך גם
