בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות לאביונים באותו יום יכול לתת.
מתנות לאביונים בהידור שיימסרו בו ביום בפיקוח מורינו הרב שליט"א – לחצו כאן
בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות לאביונים באותו יום יכול לתת.
מתנות לאביונים בהידור שיימסרו בו ביום בפיקוח מורינו הרב שליט"א – לחצו כאן

למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".

כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן

כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין

הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע

אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת

כן. וכפי הנראה בדברי החת"ס (גיטין כ"ב, ב') לחלק בין שליחות שבה השליח עושה מעשה, שמחמתו צריך שיהא בר דעת

דברי הגמרא אמורים על רב חסדא ושכמותו שזכו לגילוי משמים על מעשיהם, אך שאר אנשים לא יכולים לראות בזה מאומה,

המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר

כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן

כשישוב לגמרי משדה הקרב יברך הבן הגומל, אך לעת עתה שיוצא וחוזר לשם, לא יברך כמבואר במ"ב (ריט ובשעה"צ) דיורדי