בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות לאביונים באותו יום יכול לתת.
מתנות לאביונים בהידור שיימסרו בו ביום בפיקוח מורינו הרב שליט"א – לחצו כאן
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
בתשעה באב אסורה רחיצה של תענוג, אבל להעביר לכלוך מותר לפי הצורך (שו"ע תקנ,ד ט). וכן סיכה אינה אסורה אלא
המנהג באמירות הקינות לשבת על כסא נמוך, לשבת דווקא ולא לעמוד. וכך נהג מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם
בירושלמי כתב לעשות את התשליך במים או בנהרות, ובכתבי האר"י (הובא במשנה ברורה תקפג, ח) הובא שניתן לעשות אף בבארות
בדבר השאלה אכילה באולם שהכלים לא טבולים, הנה כבר נחלקו גדולי האחרונים אם בעלי בתי מלון ואולמות שמחה חייבים לטבול
