בסעודת סיום מסכת וכדומה מותר אפילו לאכול בשר, כמבואר בסימן תקנ"א סעיף י' וכן ראה בזה לגבי ברית מילה במגן אברהם (ס"ק י). ובנידון דידן עצם הסעודה מותר לערוך כמו שמצאנו לגבי סעודת יארצייט בלא סיום מסכת דמותר אם אין אוכלין בשר, ובלבד שיהיה בלי שירה ובלי בשר ויין. ראה עוד בשו"ת חיי הלוי חלק י, ע"ג. וכן הורה לי הגר"א נבנצל שליט"א.
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
מעלת היין האדום קיימת רק בארבע כוסות בליל הסדר "זכר לדם שהיה פרעה שוחט את בני ישראל" (אורח חיים תע,
חיוב זימון הוא רק כאשר התחילו או סיימו יחד (משנה ברורה קצג, יט), ואמנם אי אפשר לצמצם ואין צורך שיתחילו
מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא
אסור לומר י"ג מידות קודם חצות כדברי המשנה ברורה (או"ח תקס"ה, י"ב) "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא
