פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת אחרת, למרות שאינו יכול לקרוא בספר ויכווין הבעל קורא להוציאו בקריאה מדין שומע כעונה, משום שכל מה שצריך להתקרב לספר התורה הוא מחמת כבוד התורה, וכשאינו יכול להתקרב, יעלה מרחוק.
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מנהג קדום זה לכתוב פסוק "ה' נתן לי לשון למודים" וגו' (ישעיה נ, ד) ולתת לתינוק ללחכם ולאכלם כבר כתב
האבל ממשיך להיות חייב בדיני האבלות אף בפורים, ומאידך הוא חייב בשמחת פורים. ולכן אל לו למעט מרגילות שמחת פורים,
גיליון מיוחד בהלכה ואגדה לימי בין הזמנים – לחצו כאן בין הזמנים אב תשפ"א (178)
אין חובה. אם זה מעוררו לתפלה יותר מרוממת, בוודאי שראוי לנהוג כן, אך אם מכבידה עליו העמידה הממושכת, יכול לעמוד
בוודאי ראיתם דברי המ"ב (רכ"ה, ב) "ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש דעות באחרונים וספק ברכות להקל"
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
