למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות". ותענית זו חובה היא כמבואר ברמ"א (יורה דעה שעו, ד) "מצוה להתענות ביום שמת בו אביו ואמו" ומקורו מדינא דגמרא (שבועות כ, ב) ואינה חומרא או הידור בעלמא. ומחמת כן אין לפטור עצמו ממנה לא בהבאת 'תיקון' לבית הכנסת, ואף לא בסיום מסכת (ציוני הלכה – אבלות תקעח).
אמירת "מחי ומסי" לאחר שהציבור סיים
כיון שהתחיל עמהם יכול לאמרם, כיון שזו שעה שיש ציבור בבהמ"ד, למרות שהם עוסקים בדברים אחרים. כעין שמצינו במשנ"ב (נ"ט,
