אם יש מבצע מיוחד במחיר זול, דינו כ'דבר האבד' ומותר (מ"ב תקנא, יא). גם אם אין מבצע מיוחד יוכל להזמין, רק אם הדבר אינו דורש ממנו התעסקות מרובה, שכן גדר האיסור כשיגיעו לרשותו המוצרים מההזמנה, שבזה הוא 'קונה' אותם.
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
אמנם העושה מלאכה בפורים "אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" (אורח חיים תרצו, א). אך כיון שהציבור נצרך לשירותיו,
מותר. שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא
למרות שאסור לברך בו, ידליק את הנרות, וכעין דברי המשנ"ב (תרל, ד) בעניין "העושה סוכה אצל האשפה וריח רע מגיע
דעות רבות הובאו בעניין זה בשולחן ערוך, ולבני אשכנז הנוהגים בשקיעת החמה, עדיף לא להדליק בשעת השקיעה ממש. מרן הגרי"ש
מעלת היין האדום קיימת רק בארבע כוסות בליל הסדר "זכר לדם שהיה פרעה שוחט את בני ישראל" (אורח חיים תע,
