אם רק שומע פסיבי, הרי רק לומד בהרהור, ובכלל מדינא אינו חייב לברך, ואף אם משתתף בקושיות ותירוצים במהלך הלימוד, אם לא ישמע לו לברך, אין איסור בזה שלימדו ללא ברכה.
ועוד יש להקל בזה ע"פ מה ששמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כי אותם שלא מברכים לא מתכוונים ללימוד תורה, אלא מאזינים לזה כפסיכולוגיה או חכמה יהודית, וממילא דינם כמתעסק בעלמא.
אמנם אם יכול לבקש קודם הלימוד שיברך ויקבל את דבריו, מוטב. אכן עצה טובה קא משמע לן אם יאמר לו 'אני אברך כעת ואתה תצא ידי חובה', הדברים יתקבלו בקלות יתר.
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
ברכת הסעודה לאחר שסילק ידיו מן הפת האם צריכים לברך ברכה ראשונה ואחרונה לאחר שעברו מהחדר בו אכלו חמץ
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
אינו צריך להמתין, ואף זהו בכלל היתר החתם סופר (יורה דעה שמז) שהובא בפתחי תשובה (שצ, ד) שאין צריך בזה
כתוב ברמב"ם (הלכות מעשר פרק ג' הלכה א') מי שמלקט פירות מאילן שיש לו בעלים העומד בשדה, מותר לאכלם אכילת
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
