לפי הפוסקים המקילים שמותר לעבור כנגד המתפלל לצורך מצוה, ה"ה בנדון דדן לצורך השלמת מנין, וכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב (ע"פ עדות מורינו הגאב"ד הגרב"צ הכהן קוק שליט"א בספרו 'שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות') שפסק להקל כיון שהכלל הוא שכל שהוא לדבר מצוה מותר, והראיה לזה גם כהנים שיכולים לעבור לפני המתפלל בדרכם לשאת כפיהם או ליטול ידיהם לצורך הברכה.
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
בתשעה באב אסורה רחיצה של תענוג, אבל להעביר לכלוך מותר לפי הצורך (שו"ע תקנ,ד ט). וכן סיכה אינה אסורה אלא
למרות שאסור לברך בו, ידליק את הנרות, וכעין דברי המשנ"ב (תרל, ד) בעניין "העושה סוכה אצל האשפה וריח רע מגיע
אין שום צורך לשכור את מקום החופה. והרי בשנים קדמוניות היו עורכים את החופה בחצר בית הכנסת שהיא רשות הרבים.
גיליון מיוחד בהלכה ואגדה לימי בין הזמנים – לחצו כאן בין הזמנים אב תשפ"א (178)
קטן אינו מברך 'הגומל' כיון שנוסח הברכה הגומל 'לחייבים' טובות, וקטן אינו בר עונשין (מג"א ריט, א). ויש אומרים שאף
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
