אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו, מותר. אך אם יקשה להשיג יין להבדלה במוצאי שבת, מותר להביאו והוא שיביאנו בשעה שעוד אפשר לשתות ממנו בשבת (וכמובן רק במקום שיש עירוב ומותר לטלטל בו). מקור: שמירת שבת כהלכתה כח, פא.
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
המנהג באמירות הקינות לשבת על כסא נמוך, לשבת דווקא ולא לעמוד. וכך נהג מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם
אמנם היה שגור על לשונו של מרן הגרי"ש אלישיב "אני פוחד ממנהגים" ולא רצה לשנות בכהוא זה מכל מנהג שיסודו
מותר להגעילם, מאחר ורגילים להשתמש בהם בחום האש. וזאת, למרות החששות שמביא הרמ"א (אורח חיים תנא, כו; שער הציון תנא,
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
