למרות שמצאנו כמה חומרות בליל תענית, מ"מ מותר לשחות בבריכה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הובא בספר מועדי ישרון, והגר"א נבנצל שליט"א הורה להקל בזה כיון שמעיקר הדין מותר לשחות בבריכה אף ביום התענית עצמו, לכן בלילה שלפני גם כן מותר. ועי' עוד בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן שס"ג).
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
אין לקנות כרטיס לוטו בחול המועד, כיון שאין זה נחשב כדבר האבד בכלל מאחר ובכל שבוע מתקיימות הגרלות נוספות, לכן
מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא
אם רק שומע פסיבי, הרי רק לומד בהרהור, ובכלל מדינא אינו חייב לברך, ואף אם משתתף בקושיות ותירוצים במהלך הלימוד,
מנהג קדום זה לכתוב פסוק "ה' נתן לי לשון למודים" וגו' (ישעיה נ, ד) ולתת לתינוק ללחכם ולאכלם כבר כתב
במכירת החמץ הנעשית ע"י בית הוראה הכללי, תוספת ייחודית על פי הוראת מרן פוסק הדור רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה כאשר
