ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
הבערת גפרור האם גפרורים יכולים לשמש נר הבדלה-יקנע"ז. תשובת הרב שליט"א: אין להדליק גפרור לצורך אש ההבדלה בלבד, משום שהדלקה
נקודת השאלה היא האם זה ש'יצא השער' הוא סיבה להיתר ואם אין מחיר קבוע אין היתר, או ש'יצא השער' הוא סימן להיתר, ר"ל שאם
לכאורה הטוב ביותר להישאל על נדרו, להתחרט על מה שנדר מעיקרא ולומר 'מחמת שאין אפשרות להגיע השנה לציון בל"ג בעומר,
זהו לשון החפץ חיים בספרו אהבת חסד (חלק ב יט, ב) "ולשלם ממעות מעשר שכר למוד לבניו אסור לכולי עלמא,
