'דוי הסר' נידון כתפילה ואומרים אף בראש חודש (מרן הגרי"ש אלישיב).
ומה שטוענים שדינו כתחנון ובכל זמן שאין אומרים תחנון אין לאמרו אינו נכון, שהרי בכל שבעת ימי המשתה – גם אם אינו ר"ח – אין החתן אומר תחנון. (ציוני הלכה – נישואין קסב).

מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף

מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה

מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת

כל היום הוא עת רצון לאמירת תהילים, עדיפות יתירה יש בשעות הבוקר שהוא עת רצון ביותר ככתוב "ה' בוקר תשמע

פרי העץ – יש לברך קודם אכילת התמר, ככל אכילת פרי בתוך סעודה שמחייב ברכה לעצמו. פרי האדמה – כיון

אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע

לכתחילה צריכים להתנות קודם שנותנים צדקה לקופה שייתכן ויצטרך ללווות מהקופה או לפרוט כסף קטן, ובדיעבד אפילו אם שכחו להתנות

כיון שהוא בגדר חולה שיש בו סכנה, מותר בעשיית כל צרכו. ואף שמבחינה רפואית לא נשקפת סכנה קיומית לחייו, אך בהגדרה