כבוד ידידי הגאון רבי נחום הכהן סואר שליט"א
ר"מ בישיבה דלאס אנדשעלעס ודיין בבי"ד דוועד הרבנים ד'קאליפורניא
ביקשתם לשמוע ההוראה למעשה אודות נסיעת כהנים במטוס בשעה שמובילים בו נפטר, האם ניתן לסמוך על הארונות שיש בהם חלל טפח.
לאחר שביררתי המציאות והסוגיא נתברר לי שאין לסמוך על ארונות הללו. ואסור לכהן לנסוע בשעה שמובילים את המת במטוס.
א. כבר שנים רבות שאין פיקוח הלכתי על הארונות ועל צורת הובלת המת. כלומר גם הגרל"י הלפרין מייסד מכון מדעי טכנולוגי להלכה שהמציא והתיר את הארונות, הודיע שהוא מסיר אחריות מפני שלא צייתו להוראותיו – מפי חתנו הרב לוריא, מרבני המכון.
ב. עצם ההמצאה, גדולי התורה ובראשם מרן הגרשז"א (מנחת שלמה א ע"ב) חולקים עליו הן מצד ההלכה שהארון אינו אהל לחצוץ בפני הטומאה מפני שהוא אהל זרוק. המתיר הסתמך על שיטת המל"מ (טומאת מת יא, א ד"ה עוד) שאהל הנגרר על הקרקע אינו אהל זרוק אך גם המל"מ כתב שדבריו הם רק לשיטת הרמב"ם, ולא לשאר ראשונים. וגם מהמ"ב (רמ, לג ובשעה"צ) מוכח שבאיסור דאורייתא יש לחשוש לאוסרים כל שאינו מחובר במסמרים. ומלבד זאת כיון שאין פיקוח הרי שמניחים ארון על גבי ארון וא"כ גם לדעתו הוי אהל זרוק. ועוד פקפוקים נוספים שאכמ"ל.
והן משום המציאות שכל החלל טפח היא רק בשעה שהמטוס ישר ויש אוויר טפח למעלה מגופו, אך בזמן ההמראה שהמטוס משופע הרי צריך חלל טפח מראש המת לדופן שבצד שהיא למעלה מראשו ואין פותח טפח.
על כן אסור לכהנים להיכנס למטוס בשעה שנמצא מת. והמונע עצמו מלהיכנס למטוס בשעה זו מקיים מצו"ע 'קדושים יהיו לאלוקיהם'.
ומהראוי שכל הרבנים מכל העולם יתאחדו בקריאה ובקשה לבעל הבית של חברת 'אל על' שהוא שומר תומ"צ ולהסביר לו את זכותו הגדולה כשידאג לטיסה אחת לכל הפחות בכל יום ללא נפטרים, מכל שדה תעופה, שכן מדו"חות החברה נראה שגם מצרפת ולונדון וערים נוספות ברחבי העולם, מגיעים נפטרים רבים.
וכהנא מסייעא כהנא
בן ציון הכהן קוק
