ההיפך הוא הנכון! עדיף שלא יפסיק בין המצות בכלל. ואכן מרן הגרי"ש אלישיב הקפיד שיונחו המצות ללא הפסק כלל, אלא מונחות אחת מעל גבי חברתה, כמבואר בחיי אדם (ק"ל , א) שהוא "מנהג בורות".
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
במכירת החמץ הנעשית ע"י בית הוראה הכללי, תוספת ייחודית על פי הוראת מרן פוסק הדור רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה כאשר
מי שאינו מתפלל במניין זה ושומע אותם, נחלקו האחרונים אם מחויב לענות, ולכן אם קשה לך (כגון שאתה שוכב במיטה),
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
צריכים לעשות כפי המלצת הרופאים. למיטב ידיעתי המומחים ממליצים לחסן ילדים בגיל זה אם אינם מחלימים. אך אם כבר נדבקו
כן, מפני שהרי יכול היה לומר 'אינני רוצה לדבר עמכם' ורק בכדי שלא יפגעו אומר כנ"ל, וכל שמתרץ בצורה מסוימת
