צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו, שכן לפי השקפה זו, כל המצוות הן 'ביטול תורה', ואכן, ביטולה זהו קיומה. והרחבנו בזה בספר פניני חנוכה בשם רבינו מרן הגרי"ש אלישיב.
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אין צריך להצניע פתילי הציצית כשבגד הציצית עצמו מוצנע תחת בגדיו. כמבואר במשנה ברורה (כג, ג) שאם לא ניכר שהבגד הוא
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
מותר ללמוד ואף להתפלל ולקרוא קריאת שמע כיון שאינו מריח. כמבואר במשנה ברורה (עט, יח) "מי שיש לו חולי שאינו
מי שאינו מתפלל במניין זה ושומע אותם, נחלקו האחרונים אם מחויב לענות, ולכן אם קשה לך (כגון שאתה שוכב במיטה),
פעם אחת איחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו
