כיון שהמנהג לתקוע בשופר, צריך שיהא כשר. מרן הגרי"ש אלישיב התבטא על כך ואמר: אולי תתקע באלול בחצוצרה?! והטעם, שלמרות שיש לו קול של שופר ובכוחו לעורר את הלב לתשובה, בכל זאת תקנת חז"ל (טור שם) לתקוע בשופר, וזהו אינו 'שופר'. ושונה מהמנהג לתקוע במוצאי יום כיפור שכתב הריטב"א (ראש השנה כו, ב) שכיון שהוא רק מנהג לזכר תקיעת היובל "לא מדקדקים בה בשום פסול לא בתקיעה ולא בשופר".
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
מראש חודש אב (סימן תקנ"א סעיף ג') אסור לגהץ ולכבס בגדים, ואיסור כיבוס הוא בין ביד ובין במכונה. אך כבר
ברכת משנה הבריות על ראיית קוף נאמרת פעם אחת בחיים, למרות שעברו שלושים יום מאז שבירך. ואם לא בירך כשראה
גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
