למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות". ותענית זו חובה היא כמבואר ברמ"א (יורה דעה שעו, ד) "מצוה להתענות ביום שמת בו אביו ואמו" ומקורו מדינא דגמרא (שבועות כ, ב) ואינה חומרא או הידור בעלמא. ומחמת כן אין לפטור עצמו ממנה לא בהבאת 'תיקון' לבית הכנסת, ואף לא בסיום מסכת (ציוני הלכה – אבלות תקעח).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם
מזמן שהולך, ונראה שיש שייכות בין נטילה זו להליכה ממה שיש להיזהר שלא ללכת ד' אמות ללא נטילה (משנה ברורה
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
בני אשכנז יאמרו הגָּשֶם בקמץ (אגרות משה או"ח ד, סה, טו) כיון שזו הזכרה בפני עצמה וסיומה במילה הגשם וכשנזכר
האם בשעת ברכות קריאת המגילה יש לעמוד או לשבת. מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל אף בגילו המופלג נעמד לברכות המגילה לפניה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
