למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות". ותענית זו חובה היא כמבואר ברמ"א (יורה דעה שעו, ד) "מצוה להתענות ביום שמת בו אביו ואמו" ומקורו מדינא דגמרא (שבועות כ, ב) ואינה חומרא או הידור בעלמא. ומחמת כן אין לפטור עצמו ממנה לא בהבאת 'תיקון' לבית הכנסת, ואף לא בסיום מסכת (ציוני הלכה – אבלות תקעח).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
לא, משום שבכך יתחייב להטבילם לאחר הפסח ככל כלים הנקנים מגוי. שהרי אין אפשרות למכור את בליעת החמץ ללא הכלי
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
הקנס למי שלא הדליקה שבת אחת שתוסיף נר כל חייה, הוא רק לאשה (מרן הגרי"ש אלישיב), כיון שהנשים מוזהרות יותר
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
הובא בפסחים (קיא, ב) שהמקיז דם מהכתפיים צריך ליטול ידיו, וכיון שבתרומת דם מוציא הרבה דם, הרי זו הקזה וחייב
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
