דברי הגמרא אמורים על רב חסדא ושכמותו שזכו לגילוי משמים על מעשיהם, אך שאר אנשים לא יכולים לראות בזה מאומה, ולכן יבטח בה' וייצא לדרכו (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב ברכות – שי"ט).
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
מותר. שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא
שאלתך נוגעת בהבנת יסוד המצוה: האם היא כתפילה שיוצא ידי חובה גם אם אינו מכוון (מלבד פסוק ראשון של קריאת
יש לדון ולחלק בין כל מקום ומקום בפני עצמו. כיון שחיוב הדלקת בית הכנסת אינו בכל מקום בו מתפללים, וכגון
החיוב להתענות למי שנפל ספר תורה מידו, אינו מדינא דגמרא אלא מנהג שנהגו העולם על כבוד התורה שחולל, ומקורו בשו"ת משפטי
יש לעשות שלום זכר בליל שבת ראש השנה, ושמעתי ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב "התינוק לא צריך להפסיד בגלל ראש השנה".
