דברי הגמרא אמורים על רב חסדא ושכמותו שזכו לגילוי משמים על מעשיהם, אך שאר אנשים לא יכולים לראות בזה מאומה, ולכן יבטח בה' וייצא לדרכו (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב ברכות – שי"ט).
נוהגין להורות שמותר אבל ראוי למעט בתענוג כיון שלא כ"כ מתאים, וכן קבלתי מהגר"א נבנצל שליט"א. וראה עוד בספר מועדי
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
כל צדקה הניתנת קודם התפילה גורמת שתתקבל התפילה (רמב"ם מתנות עניים י טו). ואף שהובא בבבא בתרא (י, א) "רבי
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
יש מן המהדרין העוטפים את הקפסולה בנייר, כעין המובא בפסחים (קטו, ב) שאם כרך מצה בסיב לא יצא ידי חובת
אין לכבות את הנרות. ואף שכתב המשנה ברורה (תרעב, ה) "אם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה אין צריך ליתן
מראש חודש אב (סימן תקנ"א סעיף ג') אסור לגהץ ולכבס בגדים, ואיסור כיבוס הוא בין ביד ובין במכונה. אך כבר
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
