חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מותר להגעילם, מאחר ורגילים להשתמש בהם בחום האש. וזאת, למרות החששות שמביא הרמ"א (אורח חיים תנא, כו; שער הציון תנא,
יכולים להקל כשחוששים להיחלש מריבוי הצומות באותו שבוע, ואף אין צריכים לצום עד חצות. אכן עדיף לאחר את החופה לאחר צאת הכוכבים, כיון שכאשר
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר
א. פרי או ירק[1] עונתי שאינו מצוי בכל השנה[2], יש לברך שהחיינו בפעם הראשונה שאוכל באותה עונה[3]. אפילו אוכל רק
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
