כיון שכבר הגיע הזמן ללוות את השבת לאחר צאתה, יוצא בזה ידי חובת מלווה מלכה, למרות שיאמר לאחר מכן 'רצה' בברכת המזון, כמבואר בבאר היטב בשם האליה רבה (ש, א). ואמנם יותר ראוי שיאכל סעודה בפני עצמה למלווה מלכה (כף החיים שם יא).
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
דעות רבות הובאו בעניין זה בשולחן ערוך, ולבני אשכנז הנוהגים בשקיעת החמה, עדיף לא להדליק בשעת השקיעה ממש. מרן הגרי"ש
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
בברכות (ו, א) תניא "אבא בנימין אומר אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת". וכך נפסק בשלחן ערוך (צ, ט) "ישתדל
לכתחילה ימנו שליח שידליק עבורם בפתח החצר. ואמנם אם הדליקו בפתח החדר לא יברכו כיון שזה פונה רק לפרוזדור, והוא
א. עדיפה שתיית כוס יין שלמה קטנה, מרוב כוס גדולה. ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ
