כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים וכדומה, נותנים את הכלי לאומן ישראל שיכול לפרק אותו באופן שסתם בן אדם לא יכול לעשות ולא מבין לעשות, ואז הכלי נחשב ככלי שנעשה על ידי ישראל ופטור מטבילה, והארכנו בזה הרבה בספרי הקטן אהל יעקב הל' טבילת כלים.
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
קטן אינו מברך 'הגומל' כיון שנוסח הברכה הגומל 'לחייבים' טובות, וקטן אינו בר עונשין (מג"א ריט, א). ויש אומרים שאף
שמעתי מהגר"א נבנצל שמותר. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ה) ביאר דלא מבעיא מי שיאכל ממצות אלו לשם קיום
כשקורא על שם מי שריע מזליה, יוסיף עוד שם (ים של שלמה גיטין ד, לא) ולא יחסיר משמו, כיון שבזה
ידוע מרבותינו ז״ל חומרת איסור גזל, לדורי דורות, בזה ובבא. אכן אין צריך לומר להורים שלקח שוקולד, אלא שחייב כסף,
איסור הספד בשלושים יום קודם הרגל רק "על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם הרגל" (אורח חיים תקמז, ג),
