כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים וכדומה, נותנים את הכלי לאומן ישראל שיכול לפרק אותו באופן שסתם בן אדם לא יכול לעשות ולא מבין לעשות, ואז הכלי נחשב ככלי שנעשה על ידי ישראל ופטור מטבילה, והארכנו בזה הרבה בספרי הקטן אהל יעקב הל' טבילת כלים.
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
וכר פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לומר "ברכה והצלחה" לנהג מונית גוי שלקחו, ואין לחשוש משום לא תחנם, דאדרבה
מבואר במשנה ברורה (תצג, ה) שכיון "שיש תוספת שמחה של שבת וראש חודש, יש להתיר להסתפר בערב שבת". וכשמותר להתגלח
כיון שהוא בגדר חולה שיש בו סכנה, מותר בעשיית כל צרכו. ואף שמבחינה רפואית לא נשקפת סכנה קיומית לחייו, אך בהגדרה
נוקטים להלכה כתוס' (ביצה ל, א) שהביא הרמ"א שאין איסור ריקוד וטיפוח בזמן הזה כיון שלא בקיאים בתיקון כלי זמר.
במשנ"ב (סוף סימן קכח) הביא מחלוקת אם כהן יכול למחול על כבודו. רוב הפוסקים מקילים והט"ז מחמיר שכהן אינו יכול
