כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים וכדומה, נותנים את הכלי לאומן ישראל שיכול לפרק אותו באופן שסתם בן אדם לא יכול לעשות ולא מבין לעשות, ואז הכלי נחשב ככלי שנעשה על ידי ישראל ופטור מטבילה, והארכנו בזה הרבה בספרי הקטן אהל יעקב הל' טבילת כלים.
שמעתי מהגר"א נבנצל שמותר. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ה) ביאר דלא מבעיא מי שיאכל ממצות אלו לשם קיום
וכר פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לומר "ברכה והצלחה" לנהג מונית גוי שלקחו, ואין לחשוש משום לא תחנם, דאדרבה
בנידון עישון סיגריות בפסח, תחילתו במגן אברהם (הובא במ"ב תס"ז, ל"ג) שעורר על "שבקצת מקומות הדרך לשרות את הטבק בשכר
רוצים למכור את החמץ בהידור? לחצו כאן הוראות מרן הרב שליט"א: אין צורך בקניין סודר כמבואר ברמב"ם (מכירה ה, יא-יב)
הלכות בדיקת חמץ בדיקת חמץ לאור פנס שאלה: מי שאין לו נר לבדיקת חמץ, האם יכול לבדוק את
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
אם מניחים את הס"ת במקום קבוע וראוי כגון ארון וכדו' ומשם מוציאים אותו לקריאה, אין איסור (מרן הגרי"ש אלישיב). ומן הדין די
אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן
בתשעה באב אסורה רחיצה של תענוג, אבל להעביר לכלוך מותר לפי הצורך (שו"ע תקנ,ד ט). וכן סיכה אינה אסורה אלא
לאחר שנים ארוכות של ציפייה לספר שאזל מן השוק, בימים אלו יוצא-לאור הספר "ציוני הלכה – חנוכה", ובו פסקי הלכה
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
