כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים וכדומה, נותנים את הכלי לאומן ישראל שיכול לפרק אותו באופן שסתם בן אדם לא יכול לעשות ולא מבין לעשות, ואז הכלי נחשב ככלי שנעשה על ידי ישראל ופטור מטבילה, והארכנו בזה הרבה בספרי הקטן אהל יעקב הל' טבילת כלים.
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
'דוי הסר' נידון כתפילה ואומרים אף בראש חודש (מרן הגרי"ש אלישיב). ומה שטוענים שדינו כתחנון ובכל זמן שאין אומרים תחנון
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
למרות שנוסע קודם ט"ו מחויב בדיני מוקפים, ואינו נפטר מכאן ומכאן. ואמנם מלכתחילה עדיף לא לנסוע ולא 'להיכנס לשאלה', אך
בנידון עישון סיגריות בפסח, תחילתו במגן אברהם (הובא במ"ב תס"ז, ל"ג) שעורר על "שבקצת מקומות הדרך לשרות את הטבק בשכר
כל דבר שיוצא בו כדי להצילו מטינוף ולכלוך, אסור לצאת בו לרשות הרבים בשבת (משנה ברורה שא, מח). לכן אין
