ההיפך הוא הנכון! עדיף שלא יפסיק בין המצות בכלל. ואכן מרן הגרי"ש אלישיב הקפיד שיונחו המצות ללא הפסק כלל, אלא מונחות אחת מעל גבי חברתה, כמבואר בחיי אדם (ק"ל , א) שהוא "מנהג בורות".
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
'שלום' אינו אחד משבעה שמות שאינם נמחקים (שו"ע יו"ד רעו ט). אמנם הרמ"א (ס"ס רעו) הביא שיש נזהרין אפילו במילת
גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר
כל דבר שיוצא בו כדי להצילו מטינוף ולכלוך, אסור לצאת בו לרשות הרבים בשבת (משנה ברורה שא, מח). לכן אין
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
דברי הגמרא אמורים על רב חסדא ושכמותו שזכו לגילוי משמים על מעשיהם, אך שאר אנשים לא יכולים לראות בזה מאומה,
