מותר.
שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא דבר שאין דרכו לצבוע.
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
כיון שהוא עניין של תפילה, מותר, משום שגדר ההפסק בין התקיעות, אינו כהפסק בין ברכה לקיום המצווה בעלמא, שהרי אף
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
כתוב ברמב"ם (הלכות מעשר פרק ג' הלכה א') מי שמלקט פירות מאילן שיש לו בעלים העומד בשדה, מותר לאכלם אכילת
כיון שלא נוהגים בהם קדושה נחשב כאילו התנו במפורש עליהם ואינם צריכים גניזה, אלא יניחום בכבוד כגון בתוך שקית מיוחדת
יש להדר ולהתחיל מתחילת הפסוק, שלא לומר "פסוק דלא פסקיה משה לא פסקינן" (מגילה כב, א) לכן אומרים "וירא אלוקים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202