כיון שהמנהג לתקוע בשופר, צריך שיהא כשר. מרן הגרי"ש אלישיב התבטא על כך ואמר: אולי תתקע באלול בחצוצרה?! והטעם, שלמרות שיש לו קול של שופר ובכוחו לעורר את הלב לתשובה, בכל זאת תקנת חז"ל (טור שם) לתקוע בשופר, וזהו אינו 'שופר'. ושונה מהמנהג לתקוע במוצאי יום כיפור שכתב הריטב"א (ראש השנה כו, ב) שכיון שהוא רק מנהג לזכר תקיעת היובל "לא מדקדקים בה בשום פסול לא בתקיעה ולא בשופר".
כשישוב לגמרי משדה הקרב יברך הבן הגומל, אך לעת עתה שיוצא וחוזר לשם, לא יברך כמבואר במ"ב (ריט ובשעה"צ) דיורדי
לכבוד… מאז ביקשת להנהיג בבית הכנסת אצלכם אמירת אב הרחמים בשבת חנוכה, אין לי מנוחה. כבודם של חיילינו הנהרגים על
אין צורך בקניין סודר כמבואר ברמב"ם (מכירה ה, יא-יב) שהרשאה אינה צריכה קנין כיון שידוע שגומר ומוכר בלב שלם. וכן
א. עדיפה שתיית כוס יין שלמה קטנה, מרוב כוס גדולה. ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ
בספרי אהל יעקב הלכות הגעלת כלים הבאנו כמה שיטות בפוסקי זמנינו לדינא, יש אומרים שפלטה חשמלית מכשירם על ידי ליבון
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
ברכת משנה הבריות על ראיית קוף נאמרת פעם אחת בחיים, למרות שעברו שלושים יום מאז שבירך. ואם לא בירך כשראה
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא
איתא ברמ"א (סימן פ"ט סעיף ג') שאם אכל מאכל פרווה שנתבשל בסיר בשרי בן יומו אין צריך להמתין שש שעות
גדולה תפילה בשמו המפורש של החולה, ולפיכך, במצב של חולי, מוטב לקרוא שם לתינוק אף קודם הברית (חזון איש, הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
